שאלות ותשובות נפוצות
כאן תוכלו למצוא שאלות נפוצות שמטרידות הורים רבים המתמודדים עם אנקופרזיס ואת התשובות שלי
אנקופרזיס היא הפרעה המאופיינת בבריחת צואה אצל ילדים.
להפרעה שני נדבכים עיקריים: התאפקות מתמשכת וחרדה לעשות קקי בשירותים. ההפרעה יכולה להיות קיימת בעוצמות שונות. חלק מהילדים מנסים ויוזמים ללכת לשירותים מדי פעם, חלקם נמנעים לחלוטין מהליכה לשירותים, חלקם מתאפקים ימים, חלקם עושים ״קקי בתשלומים״ במהלך כל היום קצת. כרגע בשלב הזה הילד שלכם מתקשה ללכת לשירותים בגלל ההפרעה. יחד עם זאת, מדובר בהפרעה ברת תיקון.
לרוב אנקופרזיס יתחיל מקושי פיסיולוגי. לדוגמה לילד או לתינוק יש עצירות, כואב לו, אולי יש לו שם אפילו פצע. כמו כל אדם בגלל שכואב לו הוא נמנע מלהתאמץ לעשות קקי. אם לילד יש מרכיבי אישיות מסויימים וקשיים רגשיים המבוססים על יחסיו עם הוריו הוא יתחיל להימנע מלעשות קקי, יתחיל בהתאפקות ממושכת כהימנעות ואז הוא יגלה עולם חדש שהוא רגשית זקוק לו והוא – עולם השליטה דרך התאפקות ממושכת. הוא יגלה את זה בטעות והוא יחבק את הגילוי הזה כי הוא ילד שזקוק רגשית לחוויה של שליטה. וככה הוא נשאב, ללא רצון או מודעות, לתוך הפרעת האינקופרזיס. כל עוד התנהגות ההורה תישאר כפי שהיא, הילד יזדקק לחוות שליטה ממקור אחר ויאחז בהתאפקות כמקור שליטה באופן לא מודע.
כן, הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב. אנקופרזיס מופיעה אצל כ-1-3% מהילדים (המדווחים).
רבים מההורים מגיעים אלי אחרי הגמילה. הורים אחרים יצרו איתי קשר לקראת עלייה של הילד לכיתה א'. אחרים יגיעו כשהילד כבר בכיתה ג'. וכן יש מקרים של נערים ונערות בגיל התבגרות.
לא. הילד שלכם לא אשם בהתנהגות הזו, הוא לא עושה דווקא, הוא לא עושה את זה כדי להכעיס אתכם. מאוד קל להתבלבל בדבר כי הוא מספיק 'גדול' בשביל לשלוט בצרכיו, הוא גם אולי עשה את זה בעבר, אז האוטומט שלנו לוקח אותנו למקום של האשמת הילד. אבל חשוב לי להזהיר אתכם כי המקום הזה לא רק שלא יוביל אתכם לפתרון אלא שהוא ירחיק אתכם ממנו.
כרגע הילד שלכם מתמודד עם חרדה לעשות קקי בשירותים מאחר והוא מתמודד עם הפרעה. לנקודת ההנחה הזו יש את כל התימוכין הנדרשים ואכן בקורס נעמיק בהבנת ההפרעה, מה עומד מאחוריה ועל מה היא יושבת. אבל בשלב הזה אני מבקשת מכם לקבל את זה כעובדה מוגמרת בלתי ניתנת לשינוי- הילד שלכם לא אשם.
לאינקופרזיס 2 נדבכים עיקריים , במידה והילד עונה על שני הקריטריונים כניראה הוא מתמודד עם אינקופרזיס:
מומלץ לפנות לרופא הילדים להעריך את מצבו.
מומלץ מטפל המתמחה באינקופרזיס, זאת הפרעה שצריך להכיר אותה על מנת לטפל בה באופן יעיל.
רבים מההורים מגיעים אלי אחרי הגמילה. הורים אחרים יצרו איתי קשר לקראת עלייה של הילד לכיתה א'. אחרים יגיעו כשהילד כבר בכיתה ג'. וכן יש מקרים של נערים ונערות בגיל התבגרות.
לא. הילד שלכם לא אשם בהתנהגות הזו, הוא לא עושה דווקא, הוא לא עושה את זה כדי להכעיס אתכם. מאוד קל להתבלבל בדבר כי הוא מספיק 'גדול' בשביל לשלוט בצרכיו, הוא גם אולי עשה את זה בעבר, אז האוטומט שלנו לוקח אותנו למקום של האשמת הילד. אבל חשוב לי להזהיר אתכם כי המקום הזה לא רק שלא יוביל אתכם לפתרון אלא שהוא ירחיק אתכם ממנו.
כרגע הילד שלכם מתמודד עם חרדה לעשות קקי בשירותים מאחר והוא מתמודד עם הפרעה. לנקודת ההנחה הזו יש את כל התימוכין הנדרשים ואכן בקורס נעמיק בהבנת ההפרעה, מה עומד מאחוריה ועל מה היא יושבת. אבל בשלב הזה אני מבקשת מכם לקבל את זה כעובדה מוגמרת בלתי ניתנת לשינוי- הילד שלכם לא אשם.
עד גיל 9-11 וככל והילד לא חווה אירוע טראומתי שיטת הטיפול המומלצת היא יישום שיטת T FIRE על ידי ההורים לפתרון הבעיה, עליה תוכלו לקרוא בהרחבה בעמוד השיטה.
בגילאים גדולים יותר או אם הילד חווה אירוע טראומטי אין ברשות ההורים את הכלים לטפל בילד לבדם ולכן במצב כזה אני אמליץ לשלב יחד עם יישום השיטה על ידי ההורים, גם טיפול עבור הילד. בכל מצב ניתן לפנות אלי להתייעצות.
משך הטיפול יכול להשתנות ממשפחה למשפחה. מניסיוני, אם ההורים מיישמים את השיטה שלי, לרוב, בתוך 6 שבועות ניתן להתחיל לראות תוצאות חיוביות.
כל עוד קיימת עצירות בחיי הילד, היא תקשה עלינו לצאת מאנקופרזיס כיוון שיציאה שאינה נעימה ומלווה בכאב תחזיר את הילד לחרדה, ולכן אני ממליצה בחום במקביל לתהליך לטפל בעצירות ע״י תזונה שונה, או מרכך צואה (למשל 'נורמלקס' או כל מותג אחר).
במידה והרופא המליץ על מרכך צואה, מרכך צואה חשוב משתי סיבות: האחת, הוא עוזר לילד להתרוקן. השנייה, הוא עוזר לילד לייצר חוויה מחודשת, חיובית, נעימה ולא כאובה בעשיית הקקי. ראו במרכך הצואה כמעין גלגלי עזר לתקופת הביניים עד שהילד יחזור לעשות קקי ללא התנגדות (והוא יחזור). הקפידו לתת את מרכך הצואה מדי יום על מנת להמנע ממצב של עצירויות וכאבים. שימו לב, מרכך הצואה מסייע בתיקון חווית עשיית הצרכים אך הוא אינו הפתרון להפרעה.
כשאתם נותנים לילד מרכך צואה שימו לב לכמות. כיוון שמדובר בילדים עם צורך גבוה בשליטה חוויה של שלשול אינה מיטיבה עימם ומעמידה אותם במצב שהוא הכי קשה להם – איבוד שליטה. לכן חישוב הכמות הנכונה עבור ילדכם ייעשה ע״י ניסוי וטעייה. המטרה היא להגיע למינון מותאם. חשוב שהצואה תהיה רכה יחסית אך לא מימית.
לא. כל פיתרון שיתן מענה פיזיולוגי לרבות פיזיותרפייה רצפת אגן בהחלט יסייע אך לא יפתור את ההפרעה. ההפרעה אמנם החלה מהעצירות אך הסיבה שהילד ״נשאב״ להתאפקות קשה ולחרדה היא מסיבה רגשית התנהגותית שמקורה ביחסים בין הילד להוריו ולכן חשוב מאוד טיפול רגשי התנהגותי דרך הדרכת הורים.
במצב שבו ההורה מזהה שהילד שלו צריך לעשות קקי, נאמר לילד לדוגמה: "אני שמה לב שאתה מסקל רגליים, אני מניחה שהגוף מאותת לך שאתה צריך לעשות קקי, אני יודעת שלפעמים לא פשוט לך ללכת לשירותים אבל בוא ננסה להקשיב לגוף ותלך לעשות".
הילד יענה: "אין לי", ואז נאמר: "אני מניחה שאתה מגיב כך כי לא פשוט לך ללכת לשירותים, מה יעזור לך? אני יודעת שזה לא נעים לך כאשר אתה עושה קקי בתחתונים, בוא נלך יחד לשירותים".
אפשר לקחת לילד את היד ברכות בניסיון ללוות אותו. במידה והוא משתף פעולה יש לחזק אותו על שיתוף הפעולה ועצם הניסיון. אפשר להציע לו חיבוק בזמן הישיבה בשירותים שמשדר "אני איתך", אבל חשוב לנסות לעשות את זה באופן שלא ייתפס כמשתלט ורק במידה ונעים לילד להתחבק בשירותים. יש ילדים שיעדיפו פרטיות. היו קשובים לילד.
במידה ויסרב בתוקף, תאמרו לו שאתם יודעים שהוא מומחה לגוף של עצמו ושהוא יודע הכי טוב. ואז תניחו לזה לעת עתה.
זכרו, עדיין לא התחלתם את התהליך ולכן כרגע אין טעם לגרום ללחץ, בושה תסכול ותחושה שהוא מאכזב ובטח שלא להפעיל כוח. כל אלה לא רק שלא יסייעו לתהליך אלא אף יגרעו ממנו וירחיקו אתכם מהמטרה. כרגע הוא בתוך ההפרעה ולכן כל כך קשה לו, זאת מהות ההפרעה- התאפקות הממושכת וחרדה מעשיית הקקי בשירותים. בקרוב לאחר שתצטרפו לקורס 'לשחרר באמת' ותיישמו את כל מה שאני מציעה בו הילד שלכם יחווה הקלה וישתף פעולה ואף יזום הליכה לשירותים.
חשוב מאוד שהצוות שמטפל בילד במערכת החינוך או בכל מסגרת חינוכית יהיה מודע לכך שהילד מתמודד עם הפרעת האינקופרזיס. לאחר שתצטרפו לקורס 'לשחרר באמת' תוכלו להסביר להם במה מדובר ולרתום אותם לשיתוף פעולה בקידום הילד. חשוב להבהיר לצוות החינוכי שאנחנו לא מתמודדים עם ילד שאינו גמול או עם הורים שלא גמלו היטב אלא עם הפרעה הנקראת אינקופרזיס.
אני מבינה שלעיתים ההפרעה שבאופן טבעי גורמת לבושה עלולה לגרום למשפחות לבטל פעילויות וחוגים. אני רוצה לעודד אתכם להמשיך בפעילות הרגילה של שגרת חייכם למרות הסבל שכרוך בה. המשך באורך חיים פעיל חשוב מאוד עבור ילדכם. בקרוב, ובאם תחליטו ליישם את השיטה שלי, ההפרעה תיהיה מאחוריכם.
כן, בהחלט. ככל ואתם ההורים תכירו ותיישמו את השיטה ותחוללו את השינוי הנדרש בחיי ילדיכם, ההפרעה תסתיים והילד ישוב לעשות קקי בשירותים. הכח נמצא ביידים שלכם. אני אומרת את זה בביטחון מלא אחרי ליווי של אינספור משפחות בדרך להצלחה.
ככל ותפסיקו ליישם את השיטה יתכן וההפרעה תחזור. ואולם, מהיכרות שלי עם הנושא, משפחות שלומדות להכיר את ההיגיון שמאחורי השיטה בוחרות להמשיך ליישם אותה ומייצרות באומץ שינויים אדירים בחיים של כל בני הבית.
לאחר שתעברו את התהליך של הקורס 'לשחרר באמת' הידע יהיה בידיכם. תוכלו תמיד לחזור אל הספר ולהעמיק בנושאים שאולי נשכחו. במידת הצורך אפשר יהיה לפנות אלי על מנת שנבחן יחד את היישום שלכם בבית. במקרה כזה חשוב לא להיבהל. אם הצלחתם פעם אחת, אין שום סיבה שלא תצליחו שוב.